היה זה הריונם הראשון של גלית ואלדד. לאחר
שגלית החלה לחוש בצירים, מיהרו בני הזוג לחדר המיון בבית החולים. לאחר שהמתינו בקבלה
כחצי שעה, חוברה גלית למוניטור. אולם במשך כשעה איש לא סר למיטתה בכדי לוודא את
תקינותו. כעבור כשעה ניגשה אליה האחות. עת הציצה במוניטור, חשכו עיניה והיא הזעיקה
את הרופא התורן, שהורה להבהיל את גלית מידית לחדר הניתוח, לצורך ביצוע ניתוח קיסרי.
הילוד נולד כחול, כמעט ללא רוח חיים. בוצעה בו החייאה, והוא אושפז בבית החולים זמן
ממושך, עד לייצוב מצבו.
האיחור ההתפתחותי נצפה כעבור מספר חודשים
בלבד, עת ההורים שמו לב כי בנם היקר אינו מתהפך כשאר הילדים. בדיקות בבתי החולים אימתו
את חששם – בנם סובל מנזק מוחי.
הם משקיעים את מרב זמנם ומרצם בטיפול בילד,
ומשפחתם לא תהא לעולם כפי שהייתה. חייהם השתנו לעד. לרגע איש לא הזכיר לגלית את אותה אחות מבוהלת, את אותו מוניטור. והיא,
ודאי שאין לה "זמן להתעסק בזה".